מימדים ו-lsd!  לסדר את ה״ראש״.

מה זה ״המימדים״ האלה שאנו מציינים פה כל פעם מחדש? ועדיין לא ברור עד הסוף.

ומה לה קשור להתנסות בסמים פסיכדלים. אז הינה לכם נקודת מבט  שלי על ה״בריאה״:

אנו ״נמצאים״/מודעים ב״מימד השלישי״, מימד שבו אנו מודעים לגוף, שכל ונשמה. המימד הזה הוא מוגדר בעיקר בדואליות שלו. ב״טוב והרע״ שקיימים בו. במימד הזה אנו מודעים רק לחלק קטן מאוד מהבריאה. הבריאה היא כל מה ״שקיים״, שזה בעצם ״אין סוף״. עד כמה שאנו יכולים להבין אין סוף. לכן גם המודעות שלנו/התודעה שלנו מתרחבת תמיד, ותתרחב תמיד כנראה… לאין סוף, ידע, חכמה, אהבה…

מעל זה, מעל ה״מימד השלישי״ שלנו יש ״מימד הרביעי״, שזהו מימד ה״אסטרל״. בטח שמעתם על אסטרל פרוג'קשןJ ולא אבי וליאור שלנו. אלה השיגור של המודעות שלנו לחלק בתודעה שלנו שאנו לא ערים/מודעים אליו. חלק זה מוגדר בעיקר כעולם החלומות והמחשבות. שם תוכלו למצוא הרבה תשובות להרבה שאלות. לרוב, שם אתם ״מטיילים״ בזמן השינה. משם גם יש גישה לאקשיק רקורד- הספריה האינסופית של הבריאה.

בתדרים הנמוכים של המימד הרביעי שוכנים הישויות והעולמות החשוכים ביותר, יש שמתארים את זה כגיהנום, אבל זה רק מצב תודעה/תדר קיום שיכול להתקיים גם במימד השלישי. בתדרים יותר גבוהים של המימד הזה, קיימים העולמות היותר מוארים ומלאי האהבה. זה בלתי אפשרי להגיע למימד החמישי והלאה מבלי לעבור במימד הרביעי. לכן יש צורך במדיטציות/טרנס/עבודה רוחנית/  הבנה של החלומות שלנו כדי להתקדם למימדים יותר גבוהים של הקיום שלנו. כאן אציין, שאנו קיימים בכל העולמות האלו במקביל רק שכאן, במימד השלישי אנו מודעים רק לחלק קטן מעצמינו.

ואז כמובן יש המימד החמישי והלאה. שהמימד החמישי הוא בעצם מימד ה״נירוונה״ ״גן עדן״ ״ירושלים״ ״ציון״ שלנו, האישי והגלובלי. משם אנו יכולים לקבל אנרגיות בלתי נדלות של יצירה ואהבה. שם כמובן אין טוב ורע ואין חוסר. יש שלמות, יוצר כל מה שאתה רוצה בו במקום.

LSD

שאנו "טסים" ב-lsd או בסם פסיכדלי אנו בעצם מחדדים את צומת לבנו ומרחיבים את תפיסתנו את המציאות. וכך, המוח/אנחנו נחשפים לעולמות גבוהים גם אם אנו לא מוכנים נפשית. אנו עולים למקומות ותדרים שהגוף/המוח לא יכל להגיע לבד. כך אנו חושפים את עצמנו לתודעה/תדרים גבוהים יותר של הקיום שלנו. ואז שאנו חוזרים למציאות שלנו, יש פער רציני בין המציאות שחוינו לחיי היום יום שלנו, בין האהבה שגילנו לדואליות שקיימת כאן.

המוח שלנו, שהבין שיש תודעה גבוהה יותר שמחברת את הכל לידי בריאה אחת, מתקשה להבין את הנפרדות והפער בין העולמות. הוא מחפש הסבר ״הגיוני״ במקום שאין ממש הגיון, לפחות לא הגיון של המימד השלישי. הוא מתחיל לנסות להסביר את עצמו בכל מיני דרכים, מתחיל למבטא את עצמו בצורה שונה. לאו דווקא מודעת יותר אלה ״מחפשת יותר״, פחות במנוחה, כלום כבר לא כרגיל שיש מודעות לעולמות גבוהים יותר שלא נותן לך מנוח. לא נותן לך לחזור לגמרי לחיי היום יום של הדואליות, קשה לך להמשיך ״בסדר היום״. אתה רוצה להבין! אתה מחפש! אתה שואל! ואתה מנסה לבטא מה שאי אפשר במילים. אתה מחפש את הדרך שלך, פורטל/שער שיוביל אותך שוב אל העולמות הגבוהים, עולם של אהבה וקבלה ללא תנאי.

ואז כמובן האגו מתעורר, כי הוא רוצה להסביר, לדעת, להבין, להרגיש קיים. ויותר מזה, הוא רוצה ״לגלות״ לעולם מה שהוא יודע וחווה. לספר על המקום בו הוא התעלה. אז מגיע התיסכול, כי הוא למצליח להסביר… הוא לא מצליח לחזור לשיגרה… ויותר מזה, הוא לא מצליח לחזור לשם שוב, הוא לא מצליח לתקשר אם העולמות הגבוהים כמו בהתנסות. פעמים, התסכול הזה הופך לדפרסיה ולפעמים למניה, אתה מתמלא אושר בלתי מוסבר ודכאונות בלתי מוסברים, באים וחולפים בלי התראה מוקדמת. זה, סימן שאתה מתעורר!

שאתה מבין שאתה תמצא את שחיפשת, שאתה מאמין דיי בשביל להרגיע/לשחרר את האגו, אז אתה מתחיל (דגש על מתחיל) להבין שאין אני, שהכל אחד, שהכל טוב ושיהיה יותר טוב.

פיסססס ברו!

קישור למוצר המאמר בקישור כאן.

סופ״ש תענוגות שיהיה:)