אני, דוד גברו-סלאסי!

בן 41, אב לשניים, נולדתי ב-8.8.77 באדיס-אבבה שבאתיופיה. ב-1984 עליתי לישראל, בגיל 7, במסגרת ׳עלית הנוער׳, ללא הורים, רק עם אחי הגדול, שהיה אז בן 9.

זוכר את היום הראשון בישראל בטשטוש. ארץ חדשה, נורמה חדשה, אנשים לבנים, שפה חדשה ויותר מכל, ההרגשה להיות ללא הורים לידי. ללא סמכות מוחלטת לסמוך עליו שיכוון למה נכון ומה אסור. אני ואחי גדלנו והתחנכנו בפנימיות, בשבתות ובחופשות היינו באחריות סבתא ודודים שלי ובעיקר, ברשות עצמינו.

כך התחלתי ללמוד את הנורמה החדשה ואת מקומי בה. למדתי מהר מאוד שאני חייב לסמוך על עצמי. בדרך, פגשתי מורים, מדריכים וחברים רבים, שהשפיעו עלי ונשארו חלק ממני עד היום. הם הפאזלים שהרכיבו את האמת שבי. שהוריי עלו לישראל ב-1990, שמחתי שסוף סוף חזרנו להיות משפחה. אז הייתי כבר בן 13, אך קשיי הבגרות רק אחלו, בנוסף לקשיי הקליטה. עד גיל 18 חיפשתי את דרכי, את סמכותי על גורלי, המכשולים׳ בדרך לא היו פשוטים, הנפילה מהבניין הייתה אבן דרך במובנים רבים לחשיבה עצמאית.

מקצוע ויצירה.

בתחילת שנות ה-90 אחל ׳העידן-הדיגיטלי׳. הוקסמתי מעולם המחשבים ובעיקר ממה שזה עשה לתעשיית הטלוויזיה, הקולנוע והמוזיקה. לאט לאט הבנתי לאן פניי ושאיפותיי: רציתי להתמקצע ביצירה ועיצוב סאונד. לא ידעתי לאן זה יוביל, לא ידעתי כמה זה ישפיע על חיי ועל חיינו כחברה. בלימודים התחלתי לחקור באובססיביות את הקול והתמונה הנעה וליישם מה שלמדתי. בהמשך גם גליתי את כוח הריפוי של היצירה בכלל ושל הקולנוע בפרט. התחלתי להבחין איפה האשליה מתחילה והיכן האמת מחכה, איפה האשליה הופכת להרסנית, איפה החוסר גובר על הסיפוק, איפה הפחד גובר על האהבה ולהפך.

סיימתי תואר ראשוןBFAבקולנוע וטלוויזיה בגיל 25. התחלתי ליצור במדיה הדיגיטלית. היצירות שיצאו זכו לביקורות טובות, פרסים והכרה. בשנות ה-30 לחיי, אחרי שנולדו שני ילדיי, הבנתי שהצלחה בסגנון 'ערוץ 2' לא בשבילי. ההצלחה כלכלית או חברתית לא היו מטרתי, חיפשתי משהו שלא ידעתי לבטא. משהו נשגב יותר. עם זאת, ידעתי שהוא שם מחכה לי, הסיפוק והאושר שלי. איפשהו. הוקסמתי מזה שהקול הוא כ-70 אחוז או יותר מהשפעה על הצופה. נדהמתי ממה ש'תעשיית המניפולציות' יודעת שהצופה לא. לא ידעתי שפתחתי תיבת פנדורה.

העבודה של שילוב סיפורים וצלילים בסרטים, אפשרה לי לחקור את ההשפעה של הצלילים וסיפורים על האדם. ראיתי במדיה (כמו רובנו) הרבה מניפולציות מכירה זולות שעולות לצופה ולמשתמש ביוקר. היום, כשאנו עומדים בפתחו של עולם חדש, הבנה חדשה של המציאות והתמודדות חכמה יותר. ידוע כוחו של התדר והסאונד במחקרים מדעיים ואנשי רוח, שסאונד יכול לרפא וכמובן גם להזיק. במשך המאה שעברה גילויים מהפכניים תרמו לתעשיית המוזיקה, הטלוויזיה והקולנוע. הגילויים הפכו מיד לכלי עבודה ל׳סמכויות שונות׳ דרך יוצרים וקופירייטרים. אלה הבינו את כוחו וניצלו זאת בעיקר למען שליטה על המון, שמירה על סמכותם על הפרט.

׳להתייחס למה שברצונך,
לחשוב על מה שטוב לך,
להרגיש את מה שברצונך,
זה להחזיר את העוצמה
לעצמך.׳

אהבה אחת, לאל אחד!

בשנים האחרונות אני מרגישה התעוררות גדולה לאמת שבאהבה. הרבה אנשים שמוכנים לצאת מאזורי הנוחות ולהתמודד עם השדים, עם הנורמה, עם מהמטריצה. אנשים שנמאס להם מדרך חיים ישנה ושואלים שאלות ומוכנים לתשובות. לכן אני משתף את חוויתי ברשת בכל מיני צורות: בפייס, בסרטים וסרטונים, מוזיקה ושירה. ובכולם אומר אמת אחת: להתחבר לסמכות אחת.

כאן לעורר דרכי מחשבה ורעיונות חדשים, מוצרים ומחקרים חדשים. לתת השראה למי שמחפש, לכוון את הכוונה, ליצירה מבפנים, להציף את הפחדים ולהאיר את הצללים, להפוך את כל מה שלא מוצא חן בעינינו בחיים לאור, בעצמנו ובעולמנו. הדרך לשם לא ברורה, כאן, אני מביא את ה'אבני הדרך' שעיצבו את סמכותי.
׳בחזרה לסמכות׳ הוא ספר שיעזור לזהות ולשחרר פחדים שמגבילים אותנו לחיות וליצור את שעל ליבנו. זאת 'התמונה הגדולה' שאני רוצה לשתף. מבטא להבנה פשוטה שכל אחד יכול לעקוב ולהשתחרר מהתניות המסתירות את סמכותו.

· תדר 528במתנה. תדר נקי שניתן לשים אותו ברקע:
מוזיקה, במדיטציה, כאווירה (בעוצמה נוחה). כלי עוצמתי לאיזון ןמדיטציה.

׳להתייחס למה שברצונך,

לחשוב על מה שטוב לך,

להרגיש את מה שברצונך,

זה להחזיר את העוצמה לעצמך.׳