לפעמים אנו רואים איך המציאות מדהימה אותנו ב׳התאמות׳/סיכרון בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. בין מה שהולך בתוכנו לבין מה שמתרחש סביבנו. ברגעים מיוחדים אלה אנו עוצרים לרגע, מגחכים לעצמנו, מציינים כמה מפתיעה המציאות. לרוב, אנו חושבים לרגע וממשיכים כאילו לא קרה. וכאן, אני רוצה להתבונן הפעם על הרגעים האלה שדווקא אנו עוצרים, מהרהרים ומבינים אינטואיטיבי משהו שלא יכולנו להבין לפני. ושוב, או שאנו בוחרים לקחת את ההבנה וללמוד על עצמינו ועל העולם שסביבנו, או שאנו יכולים להדחיק את ההבנה בטענה ש׳מקריות זו מעניינת אך לא קשורה לחיינו ממש׳.

הקושי שהרבה פעמים אני רואה אצל אנשים הוא להפנים את הידיעה שהכל מתוכנן ומסודר בתוכנית אלוהית. הקושי להפנים שכל מה שקורה לנו, הטוב והרע, זה חלק מתכנית גדולה שלשמה הגענו לעולם הזה. קשה להתעלם מהעובדה שחיינו הפנימי: רצוננו, תחושותינו, הרגשתנו וחלומותינו מתואמים להפליא לעולם שבו אנו חיים. מהלך חיינו ותהליך ההתפתחות שאנו עוברים מסונכרנים ע״י כוח בלתי נראה שמרגיש יודע הכל עלינו. שסיפור חיינו מתואם להפליא לרצונות הכמוסים ביותר.

לכן, מעניי, מהבנתי את עולמנו, מבהיר כאן כמה תובנות: מאז שהבנתי מהכתובים ומחכמי-קדם שיש ׳מחשבת בריאה׳ ואם תרצו ׳תכנית בריאה׳. אין לי ספק שאין דבר כזה ׳מקריות׳. מה שאומר שהבורא ברא את העולם בחשיבה מדויקת ותכנית מסודרת. כל אחד מאיתנו הגיע לכאן כדי לממש את ׳התכנית הגדולה׳ בדרכו. לכל אחד יש תפקיד ומטרה בעולם הזה ובעולמות עליונים ואין תפקיד חשוב יותר או פחות מהאחר. כל אחד מושלם ומשלים את התכנית השלמה. מהפרח והנמלה ועד המשפיעים והגאונים באדם. אין שום ׳מקריות׳ ושום ׳טעות׳. כל התרחשות, מטיפה בים ועד ׳מגדלי התאומים׳ מתרחשים בדיוק מופלא ׳לתכנית אלוהית׳ שמעבר להבנתנו.

אז רגעים אלה, שאנו רואים את הסיכרון בין מחשבותינו למה שקורה מחוץ לנו, שאנו שמים לב ל׳רגעי פלא׳ כאלה, אנו צריכים להבין שאלה הם רגעים של ׳תקשורת׳ בינינו לבין כוחות גדולים יותר של היקום. ׳תקשור׳ שבא להבהיר לנו משהו, שאלה שמציקה לנו, למוסס בעיה שעומדת מולנו, להפיג פחד שחוסם אותנו, לנו ׳זכות הבחירה׳ איך להתייחס למסר. האם לבטל אותה בהינף יד ולהמשיך באותה דרך שהלכנו או לחשב מסלול מחדש. לנסות להבין מה היקום מנסה להגיד לנו. מה השאלות שיושבות על הפרק ומונעות מאתנו להתקדם לעבר הסיפוק, השלום, עם עצמנו ועם הסביבה.

לכולנו בני אדם יש ׳זכות בחירה׳, זכות בחירה שאינה משתמעת לשני פנים והיא, הזכות לחיות את חיינו ממש כפי שאנו ׳רוצים׳. אבל ה׳רצון׳ הזה לסיפוק הוא ממש לא בחירה, ה׳רצון׳ הזה הוא מה שברא הבורא. הוא ברא אותנו עם רצון כך שנמצא את האושר האישי שלנו וכך נשרת את רצון הכלל. כל אחד מאיתנו ׳בחר׳ לבוא למציאות עם הבעיות איתם הוא מתמודד. זאת כדי להגשים בדרך את חלקו ב׳תכנית האלוהית הגדולה׳- מחשבת הבריאה. וכמו סיפור יונה הנביא, אין מנוס מכך.