הראש, הלב ומה שביניהם!

השבוע, ביום רביעי חל פסח שני. שבטח אומר הרבה דברים לאנשים מאמינים. לא אכנס לדת כאן אך בשבילי, זה עוד ציון דרך, ציון חשוב בדרך אל החופש שלי/נו. החופש שעליו אני מדבר זה חופש בראש, במוח קודם כל. חופש שמתחיל באהבה עצמית ומממשיך באהבה לאחר. חופש ללכת עם הלב, עם ה׳רצון׳.

אני מסתכל על החיים ונדהם לגלות שהרבה מאוד טועים בגלל חוסר מודעות. חוסר מודעות שגובל בסדיזם ממש. כיוון שמה שעומד מול השחרור זה הוא ׳ידע׳. ללמוד ולדעת את החיים זה חובתו של כל אדם, מאז שקיבל שכל שאמור לעזור לו לנבט בין שבילי החיים.
החוסר מודעות גובל בסדיזם בגלל ש׳אם הראש לא מתפקד כל הגוף סובל׳. אם אנחנו לא נלמד מטעויות שלנו ואנו בוחרים להמשיך באותה דרך של תסביכים וכעסים מיותרים, של פחדים ושנאה בלתי מרוסנים, זה הלכהה עצמית, זה סדיזם. לכן, הצבתי לעצמי מטרה ביצריותי, לשחרר כמה שיותר ׳מידע׳ על החיים שיהיו לעזר. יש כאלה שציניים לגבי כל ה׳רוחניות׳. אבל אלה הם גם אותם ׳טועים׳ שמחפשים את הדרך.

אז כדי להתקדם ולהשתחרר את במודע אל התודעה, צריך לדעת דבר פשוט, הפרדה ברורה, בין מה שהולך בראש למה שהולך בלב, בין המודע לנו לבין כלל רצונותינו. זה נמצא ׳עמוק בפנים׳ והמפתח ביד כל אחד. המפתח יושב בלב, במרכז ההוויה שלנו. בין הלב לבין הראש יש תקשורת לא ברורה והיא גובלת בבלבול (כי יש שם הרבה מידע), הלב מעביר וצורך המון מידע ואור לחיים וקוראים לזה ׳אהבה׳, כי זה ראשית כל הקיום פה. לפחות מהידוע לנו עד כה על ׳התודעה׳, ממחקרים והתנסויות של אלפי שנים.

הראש, ׳המודע׳, הוא ׳חלק׳ מיוחד בגופנו, כי מידי פעם הוא חושב שיש לו חיים משלו ולא מתחשב באחרים. הוא יודע אהבה אבל מהסוג המצומצם, עם גבולות ברורים ומקום להחיל. הוא, ׳המודע׳, מתרחב כל הזמן באמצעות המידע ומנסה להטיב לעצמו ו׳בדרך שלו׳. מה היא הדרך שלו?! הדרך שלו משתנה והוא לומד ומשתנה, הוא לומד מטעויות, מכאבים ומשמחות, הוא לומד כל הזמן מה טוב לו ומה אסור לו. לכן הוא גם מוגבל ביודעו שיש גבול לידיעותיו, להשכלתו, ועדיף לו להתכוונן ולהאמין למה שמעבר אליו. לכן חשוב מאוד ללמוד ולהפנים את מה שהוא צורך מידי יום, להפריד בין כל המידע שהוא מחיל ומנסה לצרף לידי ידיעה שהוא יכול לאשש או להאמין.

מצד שני יש את הלב, שהוא כלי מרכזי בהוויית האדם, למרות שהוא ׳מסתגר׳ מאחורי המוח הוא תמיד יודע, מה ׳הרצון׳ שלו (שזו תכנית חיו של אותו אדם) ומה הדרך הטובה ביותר אליה. הוא יודע הרבה מעבר למודע, הוא מכיל הרבה יותר אור ומתכחש לכל הגבלה. הוא שולח מסרים לראש בתקווה שישמע אבל גם יודע, שהראש מוגבל ביכולת ההבנה. לכן הוא שולח לו ניסיונות ובעיות לפתור כד שיבין לאן לפנות. הוא משחרר כל פעם עוד קצת מידע ביחס ישיר עם מה שמעסיק אותו הראש. מה שמעסיק את הראש זה בסופו הדרך שאליו הלב התווה כדי להמחיש לו אהבה. הלב תמיד שואף לעבר האין סוף אהבה, ביודעו שזה כל המטרה גם של המודע. להתרומם עם הגוף למקום שטוב לו, מקום שיוכל להיות ולחיות בהרמוניה עם כל מה שמסביבו.

שבת שלום נתיבות!