אני שוב מביט על המציאות שלנו, מבין, שוב ושוב, שזה כבר לא כאתמול שלשום. זה כבר לא המציאות שגדלנו עליה, זה משהו חדש. אני ורבים שכמוני כבר לא מחכים להסכמה, להבנה או ליישור קו עם הכלל. אנו, אלה שכבר מבינים שהזירה שונה, מתחילים להפנים מה זה אומר לגבינו ובכלל לגבי החברה. אנו לומדים מהרבה כיוונים, פתוחים לכל שינויי שיבוא, כי כבר הבנו, שהמציאות, או יותר נכון, האמת, גדולה מכל דמיון. ואני, גם כאן, משתף, מה עיניי רואות ומה אוזניי שומעות בסביבתי ועולמי.

אז לאחר התובנות שחלקתי אתכם בשבוע שעבר, על ׳אמת, אהבה וחמלה׳ מעיניי. אחרי שהבנו, (מקווה בשבילכם:) כמה כוח יש לנו לברוא ולשנות את עולמנו. אכנס כאן יותר פנימה כדי להבין את העצמה שתמונה בנו. כי באמת ׳אין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה׳. רק שבתקופה זו, האנרגיה הזו, הכוח הזה שבנו ובעולם, מגיע בעוצמות אחרות ממה שהורגלנו. כי אנו השתנינו, כלומר התעצמנו, כלומר הבנו את כוחנו. לכן, גם המציאות והאמת שבנו התעצמו, ויכולים לשנות את חיינו במהירות מדהימה, לטוב או לרע.

נאמר וידוע שכל מה שאנו אומרים/מדברים יש בו כוח בריאה. נאמר גם שהבורא ברא את העולם ראשית בקול. וה׳קול׳ באמת נמצא בין התפר של החומר והרוח בעולמנו. לא לחינם המוזיקה משפיע מאוד על חיינו נפשית, תודעתית ופיזית. לא פעם אנו מתחברים אל שורש נשמתנו ע״י זמזום של שיר או מנגינה. אז, איך אנו משתמשים בכוחנו זה? בכוח הדיבור והקול שאנו יוצרים. האם נוכל להביט על חיינו/התנהגותנו/הרגלנו כדי להבין מה ואיך אנו יוצרים? איך אנו משנים הרגלים ויוצרים נסים בחיינו.

מבינים, ככל שנבין מה המשמעות של הדיבור והמילים שאנו מוצאים, נבין איפה ואיך אנו יוצרים את המציאות שלנו. נבין ולמה אנו יוצרים מציאות שאנו לא רוצים? הרי זה לא הגיוני. ליצור מציאות שלא מספקת אותנו. כאן מגיע המודעות לעצמינו, להנהגותינו להרגלים שלא מרפים מאיתנו. הרגלים אלה בדרך כלל לא מודעים ולא משרתים את מטרתנו ויוצרים דפוסים וקולות שאנו לא רוצים ליצור. הם משרתים את הפחדים שלנו, פחדים שמגיעים תמיד מחוץ לנו. אם נפיג את כל הפחדים ונביט על נשמתנו נבין, שכולנו נשמות טהורות שלא יודעות גבול או מחסור. אנו האלוהים של חיינו שבאנו לחוות את המחסור כדי לגלות את השפע והאהבה מחדש.

לסיכום:

בתקופה זו אנו רואים איך הכל מתעצם, איך הרגשות וההבנה שלנו מתעצמת וכך, כוח הבריאה שלנו מתעצם. מרגישים איך אנו יוצרים את מחשבותינו במהירות. לרגעים, אנו מבינים שיש כוח חיצוני שקושר אותנו לחיים, שמגיב לנו, למחשבות ולמעשים שלנו. אנו כבר לא יכולים להתעלם, מהכוח הזה שגורם לנו להרגיש את כוחנו, שממחיש לנו את הדיאלקטיקה עם המציאות שלנו.

שבת אהבה נתיבות!