היי יו:)

תגידו, הרגשתם פעם שאתם רווים ממשהו? מחוויה? מאדם? או אפילו ממים? זו הרגשה מוזרה נכון. מצד אחד אתה מסופק ומצד שני אתה מעבר לרצון הזה אתה מרגיש צורך מסוג חדש, לא נעים אבל בר השגה. להיפתר ממה שאין בו יותר צורך. להתנקות שיבנא צורך חדש בתוכנו. אולי שוב לאותו צורך. אז. זה. זה מה אני מרגיש בתקופה הנוכחית. אני מרגיש רוויי.

ממה?!
רווי ממידע? מאור? מאהבה? מדברים שחיפשתי כל חיי ועכשיו, שיש לי את זה, שאפילו מצאתי את המעיין, אני מרגיש סוג של קושי. קושי מסוג חדש. קושי בלהכיל כל כך הרבה ולא לדעת איך לשחרר אותו. קושי בלהבין דברים ולא למצוא להם ביטויי. קושי מלדעת הרבה שאתה יודע שיש עוד הרבה ללמוד. וזה לוקח זמן, כי צריך להכיל חדש, למצוא את הרצון של החוסר שוב פעם, או שמע זה צורך מסוג חדש ואינו חוסר כלל. אולי זה תיעול של קבלה, לקבל ולתת בצורה חדשה. לא לקבל בגלל חוסר ולא לתת כי צריך אלה, לקבל באהבה ולתת באהבה. ללא תנאי.
בהתחלה אפילו היה בזה סוג של אנוכיות בכתיבה- אני רוצה להוציא מה שבפנים- אמרתי. אבל יותר ויותר אני מבין, תוך כדי התהליך שאנו עוברים, שאני כותה מאהבה באהבה לאהבות כה רבות שמחכות לשמוע ולקרוא את רוחי, האנרגיה שלי. ואילו רק לעזור/להשכיל אדם אחד עשיתי את שלי. זה לא ציניות ולא התחכמות זו המצב. אני משחרר/כותב כדי להשתחרר/לשחרר אח״כ באהבה כדי לתת ואח״כ כדי לקבל עוד, שהוכל לתת עוד ועוד.

כן, לפעמים אני נשמע יומרני אפילו לעצמי, לפעמים זה נשמע קצת מתנסה. אבל, בכדי להיות מי שאני, בכדי לקבל את שלי אני חייב לשחרר, את האגו והפחדים, את הרצונות והסרטים ולתת למה שיוצא במה. ללא יותר מדיי התחכמות ומחשבה אלה באהבה. אני מוצא את ההנאה מהדרך יותר ויותר, ככל שאני מתקדם, אני מבין את החשיבות השיתוף. למרות שהאתר לא יצא לאוויר אין ספק שבשבילי הוא כבר מאיר. מאיר את הדרך ואת הכלים ואת המלאכים/האנשים שאיתם אני!

קישור למוצר המאמר תמצאו כאן.

קישור למוצר המאמר תמצאו כאן