מי שמכיר אותי יודע, שאני אהבה- אני אוהב אנשים, את החיים ואת העולם. כל השאר עליי לא מעניין כאן. אבל מה לעשות שזה לא מסתדר להרבה אנשים ששואלים: ״איך אדם במצבך, שהיה דיי למעלה וירד בהתרסקות למטה״. מהצלחה מסחררת לחובות כבדים ואגבלות ללא סוף על החיים… לא אעלה אותכם בפרטים אבל יודע שמצבי הכלכלי לא טוב בלשון המעטה. אז אחרי התלבטות רבה מחליט לכתוב את זה כי, וואלה, החיים האלה לא נורמלים גם ככה.

לא מנסה ולא רוצה לשנות אף אחד, אבל כן רוצה לשתף את הבנתי מנסיון חיי. אבל, שאין לך כסף ולא ״שופוני״ זה קצת בעיה כי אנשים מסתכלים אליך ככה: ״אין לך כסף אז מה…?!״ ואני: מממ… וואלה, צודקים. יש קשר האמת, מהמקום הזה אני לומד הרבה. למשל שאני כבר בטוח שאת האושר שלי- האהבה והשמחה שלי, אי אפשר לקחת.

הייתי במצבים קשים בחיי וגם ישבתי ארבעה חודשים בכלא. אומנם על 0.145 גרם גרס. כן, בדיחה רעה! זה דיי מזמן בגיל 19 (פאק, 20 שנה) ועברתי את זה ועוד הרבה מצבים לא קלים. כמובן אעבור גם את זה. את מה שיש לי לאגיד אגיד בפה-מלא כרגיל. זה לא עשה אותי ׳מקובל׳ או פתח לי דלתות לפרנסה. להפך, ככל שאמרתי את האמת שלי ״העולם התרחק״. פתאום נשארו חברים רק בפייס (מזל שיש פייס:). פתאום אנשים מסתכלים עליך במין זילזול ציני. מבט של: ״שלום שלום אבל אל תבוא גם מחר…״ חח. אבל בודדים, על יד אחת אני סופר, שפתחו את הלב ואפילו את הכיס, נתנו מילים חמות ולא נתנו לי להרים ידיים.

אלה האנשים, שלא אציין את שמם כאן, אבל תמיד הולכים איתי בלב ואדרוש בשלומם. כי אלה אנשים שבאו לעזור למרות שאתה ״בתחתית״. מקדיש בשבילם את הפוסט הזה למרות שלא רציתי לפרסם. כי אמרתי לעצמי: ״אני, רק חיובי, זה מה שאנחנו צריכים עכשיו.״. אבל מה לעשות, אלה החיים.
לכל המקטרגים ש׳מחכים בפינה׳, אניח את דעתכם, לא עובר עליי ימים על ערסל וחיי לא ״תותים״. אבל שמח בחלקי ורוצה לשתף את תפיסתי ונסיוני. לא מתבייש במצבי הכלכלי ולא מתייאש, לא מהחיים ולא מאנשים. להפך, ככל שאתה מתקדם ב׳עבודה רוחנית׳ אתה מבין אחרת הרבה מושגים. אחד הגדולים זה ״חברים״- מה זה ומתי הם באמת באים ומתי הולכים.

לסיכום, לכל חבריי שמתקשים בחיים, תדעו, רובנו עוברים ימים לא קלים. זה ברור. רובנו לא ישנים על זרי דפנה ולא מלקקים דבש. רובנו מבינים שאנחנו בסוג של מעבר ושינויי (תבינו). תדעו שהכל עובר בחיים ושאתם, ורק אתם, אחראים לאושר שלכם ולא אחרים. אפילו לא משפחה וחברים קרובים, בוודאי שלא כסף והנאות החיים. האושר בפנים, ׳בילט-אין׳!. תסתכלו למשל על הילדים ותלמדו מהם קצת על החיים. תראו שאדם בא מאושר לחיים, זך וחסר דאגות. שהאושר לא תלויי במה שיש לך בחומר, אלה איך אתה רואה את הדברים, שאתה מתבגר גם כמה אתה מאמין, בטוב שבאנשים ובחיים. אז, תהיו חזקים חברים! עברנו הרבה ובטח נעבור גם את זה.
(מי שקצת דואג או נכנס לדפרסיה מהפוסט. תבינו אחים, אני מאושר מאוד ולא מחומרים:) ויודע שאצא מזה ללא שום צל של ספק!!!:) ו…פול-מון מיוחד מאוד היום צאו לחגוג את עצמכם הלילה.

פיסאנד…! אחיםשלי.